top of page

דיזניו // Disegno

"And when the Philistine looked about and saw David, he disdained him; for he was but a youth, and ruddy, and of a fair countenance". (1 Samuel chapter 17:42)

What does Goliath have to mock at his beautiful appearance
and reddish hair?

This is because David's outward description refers entirely to the eyes: "beautiful eyes" -literally, "good eyes" or "good looking" in another meaning - having good eyesight or a sharp glance and the "ruddy" look referring to red eyes since many places in the Bible mention the fact that David tended to cry and his eyes symbolized sensitivity and delicacy.

So Goliath wondered what David was doing in front of the battlefield. Just as the Philistines and even some of the people, could not see in David's appearance masculinity, and passion, so the passerby watching the soft boys in this project, does not imagine what lies behind their slender bodies and blue eyes.

What passions are hidden in their minds, where do aesthetics touch sexuality and violence? What masculine acts will they perform and in what way will we as a society judge their masculinity? Muscle size and alpha instincts? Or in the pure reflection of their masculinity through their passionate truth?

Michelangelo's sculpture "David" is created in accordance with the art teaching called "Disegno", which sees human sculpture as the highest form of art. Michelangelo sculpted according to this approach, believing that the perfect statue was already inside the marble when he came to carve it, and all he had to do was release the statue imprisoned in the marble.

In this project, I work according to this approach of Michelangelo to see how I can release the work of art that lies in each of the "blocks of material" that are the boys. I dived into a process in which I investigated the phenomenon reflected in boys whose appearance appears to be delicate and feminine and does not necessarily fully conform to the accepted gender perception. In my photographs I present the viewer with these boys and the aesthetics, against an inner truth and potential within them, waiting to erupt.

"וישלח ויביאהו, והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי; [...] ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו כי היה נער ואדמוני עם יפה מראה". (שמואל א' פרקים ט"ז 12; י"ז 42)

מה יש לגוליית ללעוג למראהו היפה ושיערו האדמוני?

זאת משום שתיאורו החיצוני של דוד מתייחס כולו לעיניים: "יפה עיניים"- ברור, "טוב רואי"- בעל ראיה טובה או מבט חד ו"אדמוני" בהתכוון לעיניים אדומות, היות ובמקומות רבים בתנ"ך מוזכרת העובדה שדוד נטה לבכות ועיניו סימלו רגישות ועדינות.

 

לכן תהה גלית מה דוד עושה בקדמת שדה הקרב. כפי שהפלשתים ואף חלק מן העם, לא הצליחו לראות במראהו של דוד גבריות ותשוקה, כך עובר האורח המתבונן בנערים הרכים לא מדמיין מה מסתתר מאחורי גופם הדק ועיניהם התכולות.

 

אילו יצרים נחבאים בנפשם, היכן נושקת האסתטיקה אל המיניות והאלימות?  אילו מעשים גבריים יבצעו ובאיזה אופן אנו כחברה נשפוט את גבריותם? בגודל השריר ובאינסטינקטים של אלפא? או שמא בשיקופה הטהור של גבריותם דרך האמת היצרית שלהם?

פסלו "דוד" של מיכלאנג'לו יוצר בהתאם לאסכולה האמנותית הקרויה "דיזניו", הרואה את פיסול האדם כצורה העליונה ביותר של האמנות. מיכלאנג'לו פיסל על פי גישה זו, והאמין כי הפסל המושלם כבר נמצא בתוך השיש בבואו לחצוב אותו, וכל  אשר עליו לעשות הוא לשחרר את הפסל הכלוא בשיש.

 

בעבודתי אני פועלת לפי גישה זו של מיכלאנג'לו כדי לראות כיצד ביכולתי לשחרר את יצירת האמנות הטמונה בכל אחד מגושי החומר שהינם הנערים. לשם כך צללתי אל תוך תהליך בו חקרתי את התופעה המשתקפת בבנים שבחזותם נראים כביכול עדינים, יש בהם מן הנשי ומן היפה ולא בהכרח תואם לחלוטין את התפיסה המגדרית המקובלת. בצילומיי אני מפגישה את הצופה עם הנערים והאסתטיקה מול האמת הפנימית והפוטנציאל שבתוכם, המחכים להתפרץ.

Disegno
Play Video
Untitled-2-01.png
bottom of page